הישגי המשרד
- פוצתה ברבע מיליון ₪, עקב רשלנות רפואית במהלך טיפולי שיניים
בשנת 2005 פנתה הגב' ש' אל מרפאת שיניים באזור תלפיות שבעיר ירושלים, לצורך קבלת טיפול מקיף, לאחר שסבלה מבעיית ניידות של כתרים.
ש' נבדקה ע"י רופא שיניים במרפאה, אשר המליץ לה לעבור טיפול שיניים מקיף בלסת העליונה, לצורך הטיפול בבעיה.
ש' נענתה להמלצתו של רופא השיניים, בתקווה שאכן טיפול זה יביא קץ לבעיה ממנה היא סובלת, ושילמה לו ממיטב כספה בעבור הטיפול, וזאת על אף המצב הכלכלי הקשה הפוקד אותה מעצם היותה אם חד הורית ל- 3 ילדים.
ש' עברה סדרת טיפולים ראשונה במרפאת השיניים, שכללה סתימות, כתרים, טיפולי שורש, עקירות ושתלים, שלאחריהם סבלה מכאבים עזים בשיניים ובלסתות.
ש' התלוננה שוב ושוב בפני הרופא המטפל על הכאבים, אך זה התעלם מתלונותיה והנחה אותה להתאזר בסבלנות. לדברי הרופא, עם הזמן ש' תסתגל לכתרים החדשים והכאבים יחלפו.
מספר חודשים לאחר שסיימה ש' את סדרת הטיפולים הראשונה, מצבה החמיר עוד יותר כשכל הכתרים שהורכבו בשיניה נפלו, והיא מיהרה לפנות אל מרפאת רופא השיניים לטיפול בבעיה.
הפעם, המליץ רופא השיניים לש' לעבור סדרת טיפולי שיניים מקיפה בלסת התחתונה, כשלדבריו, טיפול זה יביא קץ לכל בעיות השיניים מהן היא סובלת.
גם הפעם ש' נענתה בחיוב להמלצת הרופא המטפל ושילמה לו ממיטב כספה עבור הטיפולים הנוספים.
גם לאחר סדרת טיפולי השיניים השנייה שעברה ש', היא המשיכה להתלונן על כאבים קשים, על אי נוחות ועל חוסר יכולת ללעוס מזון. עתה טען הרופא המטפל כי הכאבים בחניכיים הינם תוצאה של חניכיים חולות, דבר הדורש טיפול נפרד. כשנשאל הרופא ע"י ש', מדוע לא החל בטיפול בחניכיים החולות ורק לאחר מכן בסדרת טיפולי השיניים הנדרשת, הוא מילא פיו מים.
את מסכת הייסורים הזו עברה ש' במשך 4 שנים רצופות ומאז היא סובלת מכאבים עזים, מדלקות חוזרות בחניכיים, חוסר יכולת ללעוס מזונות קשים ומפגמים אסטטיים קשים.
בתביעה שהוגשה ע"י עו"ד אלון חתניאן כנגד הרופאים המטפלים, נבדקה ש' ע"י מומחה בתחום הפה והלסת, לעניין הנזקים שאירעו לה במהלך טיפולי השיניים, כשמחוות דעתו של המומחה עולה כי טיפולי השיניים שניתנו לה היו לקויים, בלתי אסטטיים, ואף נמצא כי הרופא המטפל ביצע בשיניה של ש' טיפולים שכלל לא היה צורך בהם.
במקביל להגשת התביעה לביהמ"ש, פנה משרדנו אל משרד הבריאות, בתלונה ובבקשה לשלול את רישיונם של הרופאים המטפלים.
בסופו של יום, פוצתה ש' בסכום של 250,000 ₪ בגין נזקיה, בהמשך לתביעה שהוגשה.
- הבוהן של תלמיד בית ספר נמחצה בין המשקוף לדלת והתלמיד פוצה בכ- 200,000 ₪
מ', תלמיד בית הספר "סוכת דוד" בירושלים נפגע במהלך הפסקה, כשתלמיד אחר טרק את דלת הכיתה, ובוהן ידו של מ', נמחצה ברווח שבין הדלת למשקוף. מבדיקת מומחה רפואי, נקבעה ל-מ' נכות צמיתה בת 10% בגין הפגיעה. בתביעה שהוגשה ע"י עו"ד אלון חתניאן כנגד משרד החינוך וכנגד בית הספר, נטען בין היתר, כי בית הספר לא פעל ע"פ חוזרי מנכ"ל משרד החינוך, המחייבים התקנת רצועות גומי במשקופים שתפקידם למנוע החדרת אצבעות ברווח שבין הדלת למשקוף. כנגד משרד החינוך נטען, כי לא מילא אחר חובתו לפקח על בית הספר, ולוודא כי הוא פועל ע"פ כל חוזרי המנכ"ל הנדרשים.
בפשרה שהושגה בין הצדדים, פוצה התלמיד בסכום כולל של כ- 200,000 ₪, הן ע"י בית הספר, הן ע"י משרד החינוך והן ע"י חברת הביטוח שביטחה אותו בפוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים.
- הילד שבר את שיניו הקדמיות, במהלך הטיול עם הכלב של חברו לכיתה. חברת הביטוח פיצתה את הילד הנפגע ב- 70,000 ₪.
ביום 18.5.10 התארח ט', כשהוא בן 6 שנים בלבד, בבית חברו לכיתה דוד (שם בדוי). לקראת שעות הצהריים, החליטו השניים לצאת לטיול מחוץ לבית, עם הכלב של דוד. במהלך הטיול התבקש ט', ע"י דוד להחזיק ברצועת הכלב ולטייל עימו.
בעוד השניים מטיילים ו-ט' אוחז ברצועת הכלב, לפתע הבחין הכלב בחתול שעבר במקום ופתח במרוצה מהירה ופראית אל עבר החתול.
ט' שאחז ברצועת הכלב והיה ילד רך בשנים באותה העת, נמשך אחר הכלב, כשפניו נחבטות באופן קשה ברצפה ומעוצמת הפגיעה נפגעו שיניו הקדמיות, כשאחת משיניו, אף נעקרה ממקומה.
ט' הגיש תביעה בגין הנזקים שנגרמו לו, כנגד חברת הביטוח שביטחה את דוד ומשפחתו מפני נזקי כלב.
לאחר שהוגשה התביעה ע"י עו"ד אלון חתניאן, הסכימה חברת הביטוח לפצות את ט' בסכום של 70,000 ₪ בגין נזקין.
רבים מאיתנו אינם מודעים לכך שהחוק בישראל מטיל על בעליו של כלב, כמעט אחריות מוחלטת, לנזקים שנגרמו לאדם ע"י כלבם. על כן, אנו ממליצים לכל בעלי הכלבים לדאוג לפוליסת ביטוח מתאימה המכסה אירועים שכאלה ולכל מי שנפגע ע"י כלב להיוועץ בעו"ד, לבירור אפשרות קבלת פיצוי בגין פגיעתו.
- אישה שנפגעה בתאונת דרכים בדרכה לעבודה, ונקבעו לה נכות אורטופדית בשיעור 10%, פוצתה בסכום של כ- 200,000 ₪.
ביום 03/01/2011 נפגעה התובעת בתאונת דרכים, כשנהגה עם רכבה בעיר ירושלים, כשלפתע רכב צד ג' אשר לא שמר מרחק, פגע ברכבה מאחור.
כתוצאה מן התאונה, נפגעה התובעת בצוואר ובגב, ופונתה לקבלת טיפול רפואי בקו"ח, שם אובחנה כסובלת מחבלת "צליפת שוט".
התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי, כתאונת עבודה, והתובעת נבדקה ע"י ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, שקבעה כי לא נותרה בה נכות צמיתה.
התובעת באמצעות עו"ד אלון חתניאן, הגישה ערר על החלטת הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, כשלאחר הערר שהוגש, נקבעו לתובעת 10% נכות צמיתה בתחום האורטופדי, בגינם קיבלה פיצוי חד פעמי של כ- 25,000 ₪ מהביטוח הלאומי.
בהמשך לקביעת הנכות ע"י המוסד לביטוח לאומי, הגישה התובעת באמצעות משרדנו, תביעה נגד חברת ביטוח החובה של הרכב בו נהגה, בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה.
בהמשך להליכים המשפטיים שהתקיימו נגד חברת הביטוח, הסכימה חברת הביטוח לפצות את התובעת בסכום של כ- 164,000 ₪ נוספים מעבר לסכום הפיצוי שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי.
בהזדמנות זו, נבקש לחדד מספר עניינים בתחום תאונות הדרכים:
- אנו ממליצים בכל מקרה של פגיעה בתאונת דרכים לפנות לעו"ד לטיפול בתיק, כבר בשבועות הסמוכים לתאונה. לא מגיעים אל משרדנו לקוחות, שניהלו מו"מ מול חברת הביטוח באופן עצמאי או באמצעות עו"ד שאינו מתמחה בתחום תאונות הדרכים, כשבסופו של המו"מ פוצו אותם נפגעים בסכום נמוך משמעותית מן הסכום שמגלם את נזקיהם, כשלאחר קבלת הפיצוי, הם אינם יכולים לחזור בהם.
- לנפגעי תאונת דרכים אין שום סיבה להתלבט האם לשכור שירותיו של עו"ד, שעה שבהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ז-1997, שכר הטרחה של עורך דין בתיקי נזקי גוף בתאונות דרכים, קבוע מראש בחוק ונקבע באחוזים מתוך סכום הפיצוי שיקבל הלקוח, בסוף הטיפול בתיק. אם לא די בכך, הרי שחברת הביטוח אותה תובעים, היא זאת שנושאת בעלויות עורך הדין של הנפגע בסופו של הליך (במידה והתביעה מתקבלת).
- במקרים בהם מדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, חשוב להיות מיוצגים ע"י עו"ד, גם בהליכים מול הביטוח הלאומי, מאחר ובהתאם לסעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, קביעות הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, קביעת הנכות הצמיתה ע"י המוסד לביטוח לאומי תקפה גם בהליך התביעה מול חברת הביטוח, וכפועל נגזר מכך משפיעה על שיעור הפיצוי שיקבל הנפגע (סעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975).
- משפחתו של רוכב אופנוע שנהרג בתאונת דרכים, מבלי שהיה לו ביטוח חובה תקף, תפוצה בסכום של כ- 1.5 מיליון ₪:
ביום 16.07.2010 רכב מ' על אופנוע שהיה בבעלותו, בלי שהאופנוע היה מבוטח בביטוח חובה.
במהלך הרכיבה, איבד מ' את השליטה על האופנוע, החליק והתנגש בעוצמה במעקה בטיחות באזור מחלף בן שמן.
מעוצמת ההתנגשות, נהרג מ' במקום, והאופנוע עליו רכב התפרק לחלקים קטנים ונשרף כליל.
אל משרדנו פנו אשתו של מ' ושלושת ילדיו הקטינים לבירור זכויותיהם המשפטיות, לאור המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעו, שעה ש- מ' היה המפרנס הבלעדי של המשפחה, ולא הייתה כל פוליסת ביטוח שתכסה את נהיגתו באופנוע.
אשתו של מ' ושלושת ילדיו, הגישו באמצעות עו"ד אלון חתניאן תביעות, הן כנגד קרנית- הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים והן כנגד המוסד לביטוח לאומי, לקבלת קצבת שארים.
בהמשך לתביעות שהוגשו, זכו אשתו של מ' ושלושת ילדיו הקטינים, לפיצוי בסכום כולל של כ- 1.5 מ' ₪ (670,000 ₪ ע"י ביטוח לאומי ועוד 850,000 ₪ מקרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים).
בהזדמנות זו ברצוננו להדגיש, כי גם כאשר לא הונפקה פוליסת ביטוח חובה לרכב בו התרחשה התאונה, ישנם מקרים בהם זכאים נפגעי תאונות דרכים או בני משפחתם לפיצויים בהתאם לחוק ובכל מקרה שכזה, מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה בתחום, לקבלת ייעוץ משפטי.
- רשלנות רפואית - העובר נולד עם מום מוחי שלא אובחן במהלך הלידה ומשפחתו פוצתה בכ- 6 מיליון ₪:
א' ומשפחתה מתגוררים בהתנחלות סמוכה לעיר ירושלים.
במהלך חודש מאי 2009, הרתה א' והחלה במעקב היריון ע"י רופא בקופת חולים.
במהלך החודשים הראשנים להיריון, עברה א' בדיקות אולטרסאונד, בהן ניתן היה להבחין כי העובר שהיא נושאת ברחמה סובל מתסמינים של לסת נסוגה, וכי היקף ראשו קטן משמעותית מן המקובל לשבוע ההיריון.
הרופא שטיפל ב-א', כלל לא אבחן תסמינים אלה ולא יידע את א' ומשפחתה על כך.
בחודש פברואר 2010, נולד בנה של א', כשמספר חודשים לאחר לידתו הוא אובחן כסובל מאיחור התפתחותי קשה. בדיקות נוספות שבוצעו לילד העלו כי מדובר במיקרוצפליה על רקע גנטי, בעיות נוירולוגיות העולות כדי שיתוק תסמונת אפילפטית וליקוי ראיה קשה.
לאחר שהתגלה המום בעובר, פנתה א' לרופא שביצע את מעקבי ההיריון ויידעה אותו על המום עמו נולד בנה, כשלתדהמתה, טען בפניה הרופא המטפל כי ידע על ממצאים במהלך ההיריון ולא גילה לה בכדי שלא להלחיץ אותה.
בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה ע"י משרדנו כנגד הרופא המטפל וקופת החולים, נטען כי ממצאי הבדיקות שבוצעו ל- א', היו צריכים להדליק בפניהם נורות אזהרה לאפשרות שהעובר סובל ממום מוחי, כבר לאחר שלביו האשונים של מעקב ההיריון. עוד נטען כי הרופא המטפל התרשל בכך שלא הפנה את התובעת לביצוע בדיקות נוספות, שישפכו אור על מצבה, כמו גם, בדיקת תהודה מגנטית לראש העובר, באמצעותה ניתן היה לאבחן את המום כבר במהלך ההיריון ולאפשר להורים להפסיק את ההיריון.
מחקירה שבוצעה ביוזמת משרדנו, נמצאו ממצאים מדאיגים עוד יותר, לפיהם מכשיר האולטרסאונד שבו נעשה שימוש לבדיקתה של א' בסניף קופת החולים באותה התנחלות, היה פגום ולא מדויק, כשלדברי אחת האחיות שעובדת באותו הסניף, קופת החולים המשיכה לעשות שימשו במכשיר זה, מאחר ובין כה המטופלות באותו הסניף הן "דתיות שלא עושות הפלות".
בסיומו של הליך הגיעו הצדדים להסכמה לפיה א' ומשפחתה יפוצו בסכום של כ- 6,000,000 ₪, שחלקו שולם ע"י הביטוח הלאומי וחלקו ע"י בית החולים והרופא המטפל.
-
פוצתה ברבע מיליון ₪, עקב רשלנות רפואית במהלך טיפולי שיניים
בשנת 2005 פנתה הגב' ש' אל מרפאת שיניים באזור תלפיות שבעיר ירושלים, לצורך קבלת טיפול מקיף, לאחר שסבלה מבעיית ניידות של כתרים.
ש' נבדקה ע"י רופא שיניים במרפאה, אשר המליץ לה לעבור טיפול שיניים מקיף בלסת העליונה, לצורך הטיפול בבעיה.
ש' נענתה להמלצתו של רופא השיניים, בתקווה שאכן טיפול זה יביא קץ לבעיה ממנה היא סובלת, ושילמה לו ממיטב כספה בעבור הטיפול, וזאת על אף המצב הכלכלי הקשה הפוקד אותה מעצם היותה אם חד הורית ל- 3 ילדים.
ש' עברה סדרת טיפולים ראשונה במרפאת השיניים, שכללה סתימות, כתרים, טיפולי שורש, עקירות ושתלים, שלאחריהם סבלה מכאבים עזים בשיניים ובלסתות.
ש' התלוננה שוב ושוב בפני הרופא המטפל על הכאבים, אך זה התעלם מתלונותיה והנחה אותה להתאזר בסבלנות. לדברי הרופא, עם הזמן ש' תסתגל לכתרים החדשים והכאבים יחלפו.
מספר חודשים לאחר שסיימה ש' את סדרת הטיפולים הראשונה, מצבה החמיר עוד יותר כשכל הכתרים שהורכבו בשיניה נפלו, והיא מיהרה לפנות אל מרפאת רופא השיניים לטיפול בבעיה.
הפעם, המליץ רופא השיניים לש' לעבור סדרת טיפולי שיניים מקיפה בלסת התחתונה, כשלדבריו, טיפול זה יביא קץ לכל בעיות השיניים מהן היא סובלת.
גם הפעם ש' נענתה בחיוב להמלצת הרופא המטפל ושילמה לו ממיטב כספה עבור הטיפולים הנוספים.
גם לאחר סדרת טיפולי השיניים השנייה שעברה ש', היא המשיכה להתלונן על כאבים קשים, על אי נוחות ועל חוסר יכולת ללעוס מזון. עתה טען הרופא המטפל כי הכאבים בחניכיים הינם תוצאה של חניכיים חולות, דבר הדורש טיפול נפרד. כשנשאל הרופא ע"י ש', מדוע לא החל בטיפול בחניכיים החולות ורק לאחר מכן בסדרת טיפולי השיניים הנדרשת, הוא מילא פיו מים.
את מסכת הייסורים הזו עברה ש' במשך 4 שנים רצופות ומאז היא סובלת מכאבים עזים, מדלקות חוזרות בחניכיים, חוסר יכולת ללעוס מזונות קשים ומפגמים אסטטיים קשים.
בתביעה שהוגשה ע"י עו"ד אלון חתניאן כנגד הרופאים המטפלים, נבדקה ש' ע"י מומחה בתחום הפה והלסת, לעניין הנזקים שאירעו לה במהלך טיפולי השיניים, כשמחוות דעתו של המומחה עולה כי טיפולי השיניים שניתנו לה היו לקויים, בלתי אסטטיים, ואף נמצא כי הרופא המטפל ביצע בשיניה של ש' טיפולים שכלל לא היה צורך בהם.
במקביל להגשת התביעה לביהמ"ש, פנה משרדנו אל משרד הבריאות, בתלונה ובבקשה לשלול את רישיונם של הרופאים המטפלים.
בסופו של יום, פוצתה ש' בסכום של 250,000 ₪ בגין נזקיה, בהמשך לתביעה שהוגשה.
-
הבוהן של תלמיד בית ספר נמחצה בין המשקוף לדלת והתלמיד פוצה בכ- 200,000 ₪
מ', תלמיד בית הספר "סוכת דוד" בירושלים נפגע במהלך הפסקה, כשתלמיד אחר טרק את דלת הכיתה, ובוהן ידו של מ', נמחצה ברווח שבין הדלת למשקוף. מבדיקת מומחה רפואי, נקבעה ל-מ' נכות צמיתה בת 10% בגין הפגיעה. בתביעה שהוגשה ע"י עו"ד אלון חתניאן כנגד משרד החינוך וכנגד בית הספר, נטען בין היתר, כי בית הספר לא פעל ע"פ חוזרי מנכ"ל משרד החינוך, המחייבים התקנת רצועות גומי במשקופים שתפקידם למנוע החדרת אצבעות ברווח שבין הדלת למשקוף. כנגד משרד החינוך נטען, כי לא מילא אחר חובתו לפקח על בית הספר, ולוודא כי הוא פועל ע"פ כל חוזרי המנכ"ל הנדרשים.
בפשרה שהושגה בין הצדדים, פוצה התלמיד בסכום כולל של כ- 200,000 ₪, הן ע"י בית הספר, הן ע"י משרד החינוך והן ע"י חברת הביטוח שביטחה אותו בפוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים.
-
הילד שבר את שיניו הקדמיות, במהלך הטיול עם הכלב של חברו לכיתה. חברת הביטוח פיצתה את הילד הנפגע ב- 70,000 ₪.
ביום 18.5.10 התארח ט', כשהוא בן 6 שנים בלבד, בבית חברו לכיתה דוד (שם בדוי). לקראת שעות הצהריים, החליטו השניים לצאת לטיול מחוץ לבית, עם הכלב של דוד. במהלך הטיול התבקש ט', ע"י דוד להחזיק ברצועת הכלב ולטייל עימו.
בעוד השניים מטיילים ו-ט' אוחז ברצועת הכלב, לפתע הבחין הכלב בחתול שעבר במקום ופתח במרוצה מהירה ופראית אל עבר החתול.
ט' שאחז ברצועת הכלב והיה ילד רך בשנים באותה העת, נמשך אחר הכלב, כשפניו נחבטות באופן קשה ברצפה ומעוצמת הפגיעה נפגעו שיניו הקדמיות, כשאחת משיניו, אף נעקרה ממקומה.
ט' הגיש תביעה בגין הנזקים שנגרמו לו, כנגד חברת הביטוח שביטחה את דוד ומשפחתו מפני נזקי כלב.
לאחר שהוגשה התביעה ע"י עו"ד אלון חתניאן, הסכימה חברת הביטוח לפצות את ט' בסכום של 70,000 ₪ בגין נזקין.
רבים מאיתנו אינם מודעים לכך שהחוק בישראל מטיל על בעליו של כלב, כמעט אחריות מוחלטת, לנזקים שנגרמו לאדם ע"י כלבם. על כן, אנו ממליצים לכל בעלי הכלבים לדאוג לפוליסת ביטוח מתאימה המכסה אירועים שכאלה ולכל מי שנפגע ע"י כלב להיוועץ בעו"ד, לבירור אפשרות קבלת פיצוי בגין פגיעתו.
-
אישה שנפגעה בתאונת דרכים בדרכה לעבודה, ונקבעו לה נכות אורטופדית בשיעור 10%, פוצתה בסכום של כ- 200,000 ₪.
ביום 03/01/2011 נפגעה התובעת בתאונת דרכים, כשנהגה עם רכבה בעיר ירושלים, כשלפתע רכב צד ג' אשר לא שמר מרחק, פגע ברכבה מאחור.
כתוצאה מן התאונה, נפגעה התובעת בצוואר ובגב, ופונתה לקבלת טיפול רפואי בקו"ח, שם אובחנה כסובלת מחבלת "צליפת שוט".
התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי, כתאונת עבודה, והתובעת נבדקה ע"י ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, שקבעה כי לא נותרה בה נכות צמיתה.
התובעת באמצעות עו"ד אלון חתניאן, הגישה ערר על החלטת הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, כשלאחר הערר שהוגש, נקבעו לתובעת 10% נכות צמיתה בתחום האורטופדי, בגינם קיבלה פיצוי חד פעמי של כ- 25,000 ₪ מהביטוח הלאומי.
בהמשך לקביעת הנכות ע"י המוסד לביטוח לאומי, הגישה התובעת באמצעות משרדנו, תביעה נגד חברת ביטוח החובה של הרכב בו נהגה, בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה.
בהמשך להליכים המשפטיים שהתקיימו נגד חברת הביטוח, הסכימה חברת הביטוח לפצות את התובעת בסכום של כ- 164,000 ₪ נוספים מעבר לסכום הפיצוי שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי.
בהזדמנות זו, נבקש לחדד מספר עניינים בתחום תאונות הדרכים:
- אנו ממליצים בכל מקרה של פגיעה בתאונת דרכים לפנות לעו"ד לטיפול בתיק, כבר בשבועות הסמוכים לתאונה. לא מגיעים אל משרדנו לקוחות, שניהלו מו"מ מול חברת הביטוח באופן עצמאי או באמצעות עו"ד שאינו מתמחה בתחום תאונות הדרכים, כשבסופו של המו"מ פוצו אותם נפגעים בסכום נמוך משמעותית מן הסכום שמגלם את נזקיהם, כשלאחר קבלת הפיצוי, הם אינם יכולים לחזור בהם.
- לנפגעי תאונת דרכים אין שום סיבה להתלבט האם לשכור שירותיו של עו"ד, שעה שבהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ז-1997, שכר הטרחה של עורך דין בתיקי נזקי גוף בתאונות דרכים, קבוע מראש בחוק ונקבע באחוזים מתוך סכום הפיצוי שיקבל הלקוח, בסוף הטיפול בתיק. אם לא די בכך, הרי שחברת הביטוח אותה תובעים, היא זאת שנושאת בעלויות עורך הדין של הנפגע בסופו של הליך (במידה והתביעה מתקבלת).
- במקרים בהם מדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, חשוב להיות מיוצגים ע"י עו"ד, גם בהליכים מול הביטוח הלאומי, מאחר ובהתאם לסעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, קביעות הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, קביעת הנכות הצמיתה ע"י המוסד לביטוח לאומי תקפה גם בהליך התביעה מול חברת הביטוח, וכפועל נגזר מכך משפיעה על שיעור הפיצוי שיקבל הנפגע (סעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975).
-
משפחתו של רוכב אופנוע שנהרג בתאונת דרכים, מבלי שהיה לו ביטוח חובה תקף, תפוצה בסכום של כ- 1.5 מיליון ₪:
ביום 16.07.2010 רכב מ' על אופנוע שהיה בבעלותו, בלי שהאופנוע היה מבוטח בביטוח חובה.
במהלך הרכיבה, איבד מ' את השליטה על האופנוע, החליק והתנגש בעוצמה במעקה בטיחות באזור מחלף בן שמן.
מעוצמת ההתנגשות, נהרג מ' במקום, והאופנוע עליו רכב התפרק לחלקים קטנים ונשרף כליל.
אל משרדנו פנו אשתו של מ' ושלושת ילדיו הקטינים לבירור זכויותיהם המשפטיות, לאור המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעו, שעה ש- מ' היה המפרנס הבלעדי של המשפחה, ולא הייתה כל פוליסת ביטוח שתכסה את נהיגתו באופנוע.
אשתו של מ' ושלושת ילדיו, הגישו באמצעות עו"ד אלון חתניאן תביעות, הן כנגד קרנית- הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים והן כנגד המוסד לביטוח לאומי, לקבלת קצבת שארים.
בהמשך לתביעות שהוגשו, זכו אשתו של מ' ושלושת ילדיו הקטינים, לפיצוי בסכום כולל של כ- 1.5 מ' ₪ (670,000 ₪ ע"י ביטוח לאומי ועוד 850,000 ₪ מקרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים).
בהזדמנות זו ברצוננו להדגיש, כי גם כאשר לא הונפקה פוליסת ביטוח חובה לרכב בו התרחשה התאונה, ישנם מקרים בהם זכאים נפגעי תאונות דרכים או בני משפחתם לפיצויים בהתאם לחוק ובכל מקרה שכזה, מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה בתחום, לקבלת ייעוץ משפטי.
-
רשלנות רפואית - העובר נולד עם מום מוחי שלא אובחן במהלך הלידה ומשפחתו פוצתה בכ- 6 מיליון ₪:
א' ומשפחתה מתגוררים בהתנחלות סמוכה לעיר ירושלים.
במהלך חודש מאי 2009, הרתה א' והחלה במעקב היריון ע"י רופא בקופת חולים.
במהלך החודשים הראשנים להיריון, עברה א' בדיקות אולטרסאונד, בהן ניתן היה להבחין כי העובר שהיא נושאת ברחמה סובל מתסמינים של לסת נסוגה, וכי היקף ראשו קטן משמעותית מן המקובל לשבוע ההיריון.
הרופא שטיפל ב-א', כלל לא אבחן תסמינים אלה ולא יידע את א' ומשפחתה על כך.
בחודש פברואר 2010, נולד בנה של א', כשמספר חודשים לאחר לידתו הוא אובחן כסובל מאיחור התפתחותי קשה. בדיקות נוספות שבוצעו לילד העלו כי מדובר במיקרוצפליה על רקע גנטי, בעיות נוירולוגיות העולות כדי שיתוק תסמונת אפילפטית וליקוי ראיה קשה.
לאחר שהתגלה המום בעובר, פנתה א' לרופא שביצע את מעקבי ההיריון ויידעה אותו על המום עמו נולד בנה, כשלתדהמתה, טען בפניה הרופא המטפל כי ידע על ממצאים במהלך ההיריון ולא גילה לה בכדי שלא להלחיץ אותה.
בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה ע"י משרדנו כנגד הרופא המטפל וקופת החולים, נטען כי ממצאי הבדיקות שבוצעו ל- א', היו צריכים להדליק בפניהם נורות אזהרה לאפשרות שהעובר סובל ממום מוחי, כבר לאחר שלביו האשונים של מעקב ההיריון. עוד נטען כי הרופא המטפל התרשל בכך שלא הפנה את התובעת לביצוע בדיקות נוספות, שישפכו אור על מצבה, כמו גם, בדיקת תהודה מגנטית לראש העובר, באמצעותה ניתן היה לאבחן את המום כבר במהלך ההיריון ולאפשר להורים להפסיק את ההיריון.
מחקירה שבוצעה ביוזמת משרדנו, נמצאו ממצאים מדאיגים עוד יותר, לפיהם מכשיר האולטרסאונד שבו נעשה שימוש לבדיקתה של א' בסניף קופת החולים באותה התנחלות, היה פגום ולא מדויק, כשלדברי אחת האחיות שעובדת באותו הסניף, קופת החולים המשיכה לעשות שימשו במכשיר זה, מאחר ובין כה המטופלות באותו הסניף הן "דתיות שלא עושות הפלות".
בסיומו של הליך הגיעו הצדדים להסכמה לפיה א' ומשפחתה יפוצו בסכום של כ- 6,000,000 ₪, שחלקו שולם ע"י הביטוח הלאומי וחלקו ע"י בית החולים והרופא המטפל.
צור קשר
We will get back to you as soon as possible
Please try again later