דע את זכויותיך – רשלנות רפואית במהלך מעקב היריון

א' הרתה והחלה במעקב היריון ע"י רופא גניקולוג. 

במהלך ההיריון, עברה א' בדיקות אולטרסאונד שונות, לרבות סקירה מוקדמת וסקירה מאוחרת, ע"י הגניקולוג שביצע את מעקב ההיריון, בהן אובחן על ידו, כי הבדיקות שבוצעו תקינות וכי לא נמצא שום סימן למום בעובר.

בחודש נובמבר 2011 נולדה ביתה של א', כשמספר חודשים לאחר הלידה, היא החלה לסבול מפרכוסים וגלגול עיניים, כשלאחר בירור רפואי שבוצע, נמצא כי הילדה סובלת ממום מוחי מולד, של חוסר בקורפוס קאלוסום (הגשר המחבר בין שני אונות המוח), שגורם לאיחור התפתחותי קשה ובעיות קוגניטיביות קשות. 

בדו"ח הסקירה המאוחרת שבוצע ל- א' ע"י הרופא המטפל, נרשם כי חלק זה במוח אובחן על ידו ונמצא תקין.  

בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה ע"י א' ובעלה, באמצעות משרדנו, לבימ"ש המחוזי בירושלים, נטען כי בדו"ח הסקירה המאוחרת, אבחן הרופא שביצע את המעקבים, חלקים שמעולם לא היו קיימים במוח של הילדה. אילו היה מאובחן החוסר בחלקים אלה, ניתן היה לבצע בדיקות מדויקות יותר שהיה בהן לאבחן את המום שממנו סובלת הילדה, כבר במהלך ההיריון, ולהפסיק את היריון. עוד נטען כי אילו א' ובעלה היו מופנים לבדיקות גנטיות שונות, ניתן היה לאבחן את הסיכון התפתחות מום מסוג זה מבעוד מועד. 

באופן תמוהה, טען הרופא המטפל כי בסקירה המאוחרת שבוצעה על ידו אובחנו כל חלקי המוח של העובר כתקינים, וייתכן שהחלק שכיום חסר במוחה של הילדה, היה קיים במועד הסקירה שבוצעה על ידו, ונעלם לאחריה ולכן אין כל התרשלות מצידו. 

בפסק דין שניתן בסופו של הליך זה, נקבע כי הרופא שביצע את מעקבי ההיריון וקופת החולים שבמסגרתה בוצע מעקב ההיריון, יפצו את א' ומשפחתה בפיצוי בשווי של כ- 6 מיליון ₪.

מדי יום אנו נתקלים במקרים בהם שגיאות במהלך טיפול רפואי, גוררות אחריהן נזק עצום למטופלים ולעיתים אף למוות. 

אחריותו של רופא הנשים המבצע מעקב היריון, הינה אחריות נרחבת ביותר, לדאוג לאם שתעבור את ההיריון באופן תקין, לדאוג לכך שהעובר יתפתח באופן תקין, ולדאוג במידת הצורך לאבחון מומים קשים בעובר שיאפשרו להוריו לקבל החלטה מושכלת, האם להפסיק את ההיריון. 

ההתפתחות הטכנולוגית הקיימת כיום בתחום ההיריון והלידה, מאפשרת כיום לאבחן כמות עצומה של מחלות שונות, עוד בהיות העובר ברחם אימו, ולעיתים אף קודם לכן, כשאי הפניה לביצוע בדיקה שהיה בה לאבחן מום כזה או אחר, עלולה להתפרש כרשלנות הרופא המטפל. 

במרבית המקרים, הנפגעת ומשפחתה כלל אינם מודעים לזכויותיהם, הן לאור מורכבות הנתונים הרפואיים בתיק, הן לאור חוסר מקצועיות והן לאור ניסיון טשטוש והעלמת נתונים מהותיים שלעיתים מתבצע ע"י הגורם הרפואי שביצע את הרשלנות. 

באף אחד מהמקרים, לא ניתן להשיב את הגלגל לאחור, וכל המטרה בקבלת פיצוי משמעותי למשפחה הנפגעת, הוא לצורך שיפור איכות חייהם של התינוק שנולד עם מום ומשפחתו.  

על כן, מומלץ בכל מקרה של רשלנות רפואית, לפנות לעו"ד בעל התמחות בתחום נזקי הגוף והרשלנות הרפואית, מוקדם ככל שאפשר, לצורך קבלת חוות דעת מקצועית ומימוש מקסימאלי של הזכויות.

* האמור במאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, ויש להיוועץ בעו"ד בכל מקרה לגופו.